על מה מקובל לשתוק?
בתי קברות לילדים שזה עתה נולדו בגרמניה.

"360 ילדים פולנים, אוקראינים ורוסים שמתו בשנים 1943-1945 קבורים כאן", נכתב על הקיר בעיר גרמנית בראונשוויג.
"פטר - 3 חודשים, אוליה - 19 ימים, מריסיה - 17 ימים..."

לפי הערכות שונות, החל מ-1942 ועד 1945 נלקחו לגרמניה בכוח בין 5.5 ל-7.5 מיליון צעירים מברית המועצות ומפולין. האסירים נאלצו לעבוד במפעל הנשק Rheinmetall, במפעל של פולקסווגן, הם שועבדו על ידי חקלאים וכמשרתים במשפחות גרמניות. רוב השבויים היו בנות בנות 17-20. 

בנות הביאו ילדים לעולם כצוצאה מאונס מצד מאבטחים, בוסים במפעלים, כמו גם מיחסים עםבני  ארצם שגם נחטפו לגרמניה .  

הממשל הנאצי לקח מאמהות את הילדים שזה עתה נולדו כדי שאמהות לא יוסיחו מהעבודה כדי לטפל בילד. 

תינוקות נשלחו לבתי יתומים שבהם שיעור התמותה היה 90%.

ילדים חולים ובריאים הוחזקו יחד בחדר. לא היו מי ברז או חשמל. התינוקות הוחזקו בתנאים לא סניטריים. הילדים הושארו לבד בלילה. רובם מתו מדיזנטריה ומרעב.
הם הושלכו בהמוניהם לבורות. לאחר המלחמה נמצאו קבורות אלו והוקמו מצבות זיכרון. עד שנות ה-80 של המאה ה-20, קורבנות אלו לא נזכרו כלל בגרמניה.

הסרטון הראשון והשני מציגים את בית הקברות לתינוקות בבראונשווייג. רק בבית הקברות הזה קבורים 360 ילדים. יש עשרות בתי קברות כאלה בעיר.
מאמינים שבבתי יתומום אלו מתו במהלך המלחמה כ-100 אלף ילדים.
פולקסווגן וריינמטאל לא שילמו שום פיצוי. רק אדם אחד -הרופא הראשי של פולקסווגן - הוצא להורג על ידי הבריטים בגין רצח המוני.

הסרטון השלישי הוא בית קברות של תינוקות רוסים ופולנים שהורעבו בבית היתומים של ה-SS בעיר פלפקה.
הסרטון הרביעי מציג קבורה המונית של ילדים רוסים ליד מחנה השמדה לשעבר לתינוקות שהיה קיים ב-1944 בעיר רואן.

מבוסס על חומרים מאת https://www.tg-me.com/darkzotovland