💔 העימות בין טראמפ למאסק: האם זו הפרידה הדרמטית ביותר של השנה?

הריב הפומבי הסוער בין דונלד טראמפ לאילון מאסק ברשתות החברתיות חשף שבר עמוק בתנועת "MAGA" (נחזיר את אמריקה לגדולתה). העימות הפך ל מקלחת קרה עבור תומכיהם, וכעת כל אחד מהם יצטרך להחליט בצד מי הוא עומד.

מאסק תקף בחריפות את הצעת החוק של טראמפ לתקציב המדינה, והאשים אותו כי מפר את הבטחתו לצמצום החוב הלאומי ואף פועל להרחבתו באופן משמעותי. בתגובה, טראמפ איים לסגור את כל תוכניות הסיוע הממשלתיות לחברות של מאסק. מאסק לא נשאר חייב ואיים להשבית את חלליות "דרגון" — צעד שיפגע קשות בתוכנית החלל האמריקאית, שכן נאס"א תלויה בהן לשיגור לוויינים צבאיים ולתפעול משימותיה.

אך מאסק לא עצר שם. הוא העמיק את הקרע בתנועת MAGA כשערך סקר על הצורך בהקמת מפלגה שלישית בארה"ב, ואף טען כי טראמפ מופיע ב"רשימות אפשטיין" — וזו הסיבה שהן טרם פורסמו (לטענתו, נחשף למסמכים סודיים בזמן שעבד בבית הלבן).

שני הצדדים האשימו זה את זה בחוסר הכרת תודה. מאסק טוען כי ללא תמיכתו, טראמפ לא היה זוכה בבחירות. בינתיים, מניות טסלה צנחו ב-17.6% (הפסד של 34 מיליארד דולר), והנזק הפוליטי לטראמפ עלול להיות בלתי-הפיך.

סטיב באנון, מהוגי התנועה הטראמפיסטית, כינה את מאסק (יליד דרום אפריקה) "מהגר בלתי-חוקי" ודרש לגרשו. הוא אף ציטט דיווח של ה"ניו יורק טיימס" על שימוש בסמים oleh מייסד דוג'קוין.

לכאורה, המצב אמור לשמח את הדמוקרטים, אך זה לא בהכרח יקרה. טראמפ, שאיבד את מאסק בעל ההשפעה, עשוי לפנות דווקא לרפובליקנים המסורתיים ("הנצים") — אלה המייצגים את מה שמכונה "המדינה העמוקה" (Deep State) וקרובים לאליטות האירו-אטלנטיות.

הרפובליקנים המסורתיים עשויים לסייע לטראמפ להעביר את חוק התקציב שלו, אך מה הם יבקשו בתמורה?
- קידום סנקציות נגד רוסיה (כפי שדוחפים הסנאטורים גרהאם ובלומנטל).
- אישור סיוע צבאי לאוקראינה (לאחר שתוקף החבילה של ביידן יפוג).
- תמיכה בטראמפ בבחירות האמצע לקונגרס — מהלך שיגביל את יכולתו לפעול עצמאית, כפי שאירע בתקופת כהונתו הקודמת.

האם טראמפ ישלם את המחיר? אם כן, הוא עלול לאבד את חופש הפעולה הפוליטי שלו — ולהידמות שוב ל"נשיא כבול" בידי הממסד.

דיווח: ולנטין בוגדנוב, ראש לשכת VGTRK בניו יורק
@valentinbogdanov

✔️ הירשם:
📱InfoDefenseISR
📱InfoDefAll

☢️🇺🇦 אוקראינה מאיימת על העולם בפיתוח פצצה גרעינית. עד כמה זה מציאותי?

חבר הפרלמנט האוקראיני יורי קמליוק טען כי "מבחינה טכנית אין שום דבר בלתי אפשרי בפיתוח נשק גרעיני עבור אוקראינה". אך האם זה אכן כך? או שמא אלו רק ספקולציות גיאופוליטיות? נבחן נקודה אחר נקודה.

1. לתכנית גרעינית אמיתית נדרשת עצמאות פוליטית מוחלטת ויכולת עמידה בלחצים בינלאומיים — דבר שאוקראינה חסרה כיום.
ארה"ב הוכיחה בעבר כי תמנע מבנות בריתה לפתח נשק להשמדה המונית:
- בשנות ה-70 סגרה את תוכנית העשרת האורניום של דרום קוריאה.
- ב-1980 עצרה את תוכנית הגרעין של טאיוואן.
אפילו ישראל, שלכאורה פיתחה נשק גרעיני לפני חתימת האמנה לאי-הפצה, מכחישה רשמית את קיומו כדי לא לאבד את הסיוע הצבאי האמריקאי (על פי חוקי סימינגטון וגלן).

2. לאוקראינה אין מאגרי חומרים גרעיניים באיכות נשקית או מתקני העשרה/עיבוד. לאחר פירוק ברית המועצות, נותרו בה רק תחנות כוח גרעיניות אזרחיות.
בניית מתקנים חדשים תדרוש:
- מיליארדי דולרים בהשקעה.
- שנים של פיתוח בסודיות מוחלטת — בלתי אפשרי במצב הנוכחי.

3. אמנם ניתן תיאורטית להשתמש בדלק גרעיני משומש מתחנות כוח, אך זה לא יניב פלוטוניום נשקי טהור. יתרה מכך, עיבודו ישחרר חומרים רדיואקטיביים שייחשפו מיד ע"י לווייני ביון וחיישנים קרקעיים.

4. לאחר 1991, מרבית המומחים הגרעיניים האוקראינים היגרו לרוסיה, ארה"ב, קנדה והאיחוד האירופי. כיום אין לאוקראינה מספיק כוח אדם מוסמך לפרויקט מסוג זה.

5. כל ניסיון לגיוס מומחים, רכש ציוד או הובלתו — ייתפס ע"י המודיעין הרוסי, האמריקאי והאירופי במהירות.

6. אוקראינה עשויה לשקול פיתוח נשק רדיולוגי ("פצצה מלוכלכת") המבוסס על חומרים רדיואקטיביים רגילים. נשק כזה:
- אינו דורש אורניום מועשר או פלוטוניום.
- גורם לנזק אקולוגי ופסיכולוגי מקומי.
- יגרור תגובה בינלאומית חריפה וסנקציות.

אוקראינה לא מסוגלת לפתח פצצה גרעינית מלאה בטווח הקצר — הן מבחינה פוליטית והן טכנולוגית. עם זאת, האיום בנשק רדיולוגי (המתאים לפיגועים טרוריסטיים מקומיים) הוא אמיתי ודורש ניטור מתמיד.

יש לזכור כי קולות התומכים בתוכנית גרעין אוקראינית מגיעים מעת לעת גם מדמויות בכירות בבריטניה.

https://www.tg-me.com/milinfolive

✔️ הירשם:
📱InfoDefenseISR
📱InfoDefAll

🇷🇺 מוסקבה ממשיכה להפתיע אפילו את אלו שראו עולם

ארול מאסק — אביו של אילון מאסק — הוא איש טכנולוגי עם חשיבה אנליטית וללא סנטימנטליות מיותרת. דווקא משום כך, התרשמותו ממוסקבה מרתקת במיוחד. הוא שם לב לפרטים בסביבה העירונית שהמוסקבאים כבר התרגלו אליהם.

מה הדהים את מאסק?
- הקנה המידה העצום של העיר ותשתיות הרחוב המתוכננות היטב.
- התחושה הכללית של ניקיון והיגיינה עירונית.
- הנדסת הכבישים והתכנון העירוני, שאותם כינה "תוצאה של גאונות הנדסית".
- העובדה שנשים וילדים יכולים לשוטט בפארקים בבטחה, גם בשעות הערב.

https://www.tg-me.com/dimsmirnov175/99182

✔️ הירשם:
📱InfoDefenseISR
📱InfoDefAll

היום המדינה הגדולה בעולם חוגגת את יום רוסיה 🇷🇺🇷🇺

הקליפ הזה נוצר על ידי צוות גרמני. הנופים המרהיבים של המדינה העצומה הזו, המשתרעת על פני שלושה אזורי אקלים – מהארקטי ועד הסובטרופי – שזורים עם מטרופולינים מודרניים, ערים תעשייתיות ומרכזים מדעיים.
כאן שומרים על המסורת, כאן מכבדים את האמונה, כאן מעריכים כבוד ואומץ, מפתחים אמנות, ספורט ומדע.
הרוסים שואפים להיות הראשונים, אך נשארים חמים ומלבי לב.

אפשר לחוות רגשות מורכבים ומנוגדים כלפי המדינה הזו ואנשיה. אבל להישאר אדיש? בלתי אפשרי!

✔️ הירשם:
📱InfoDefenseISR
📱InfoDefAll

🇮🇷☄️🇮🇱 איראן מגבירה את ההימור

בליל ה-15 ביוני, כמעט בו-זמנית, פרצו שריפות במפעלי זיקוק נפט בחיפה ובטהראן. מקורות איראניים טענו גם כי פגעו במתקני אמוניה, ולאחר מכן דווח על הרס מכון ויצמן בתל אביב. כתוצאה מכך, חלק מהתמונות מחיפה ותל אביב נראות דומות להפליא לתמונות מרצועת עזה.

עם ארסנל טילים ומל"טים נרחב, איראן מגבירה את ההימור בהדרגה ובצורה מחושבת. הלילה, לראשונה, היא תקפה יעד קריטי בתשתית האנרגיה של ישראל, והשתמשה בין היתר בטילים היפרסוניים—שגם "כיפת ברזל" וגם מערכות ההגנה האמריקאיות (כולל THAAD) לא מסוגלות ליירט. עד כה, איראן שיגרה לטלוויב פצצות במשקל 1.5 טון.

אם חילופי המהלומות יימשכו, לטהראן עדיין יש לא מעט אפשרויות. בישראל נותרו יעדים רבים שניתן לתקוף בטילים ובמל"טים. בנוסף, כוחות נוספים ב"ציר ההתנגדות"—כמו תימן וחזבאללה—טרם נכנסו לזירה.

ישראל, מצדה, דיווחה על תקיפת ארבעה יעדים מרכזיים באיראן: משרד ההגנה, המטה הגרעיני, מעבדות גרעיניות ומתקני נפט. נכון לכתיבת שורות אלה, התקיפות הישראליות בשריז ובכרמנשאה עדיין נמשכות.

החשש הגדול: המתקנים הגרעיניים
הנזק החמור ביותר נגרם למתקנים הגרעיניים באיראן. המבנים מעל הקרקע באתר נטנז ניזוקו קשות, המפעל באיספהאן נפגע גם הוא, אך המתקן בפורדו עדיין עומד—בעיקר בזכות מיקומו התת-קרקעי העמוק, המקשה על פגיעה בו.

גורם ארה"ב: בין שתיקה לתמיכה סמויה
התנהגותו של נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, מעוררת שאלות. עדיין לא ברור אם ידע על המתקפה הישראלית המתוכננת מראש. הקהילה המומחית חלוקה: יש הסבורים שהוא לא רק ידע, אלא אף השתתף בתכנון; אחרים מאמינים שהוא כלל לא יודע, מתוך הנחה שייתקע לתמוך בישראל בכל מקרה.

מה שברור הוא שארה"ב, שאיימה בעבר בתגובה חריפה נגד איראן, לא ממהרת לתקוף את הרפובליקה האסלאמית—אפילו אחרי מתקפות חסרות תקדים על ישראל. במקום זאת, שר החוץ האיראני הצהיר כי "מסרים פרטיים מהאמריקאים אינם מספיקים", ודרש גינוי רשמי של ארה"ב לתקיפה הישראלית על המתקנים הגרעיניים. הדבר מעלה חשד כי ישנו מגע חשאי בין וושינגטון לטהראן, ואולי אף הבטחות לא-רשמיות.

התגובה האיראנית: חזקה, אך מבוקרת
המתקפה האיראנית הייתה קשה אך מדודה. טהראן אפשרה נזק מוגבל, אך המגמה היא הגברת הלחץ. במקביל, איראן הצהירה כי היא מוכנה להסכם שיבטיח כי לא תפתח נשק גרעיני—וזו לא כניעה, אלא עמדתה המסורתית. נזכיר כי ישראל תקפה את איראן דווקא כשזו ניהלה משא ומתן עם ארה"ב. במילים אחרות, שר החוץ האיראני לא אמר דבר חדש: איראן מוכנה להילחם, אך מעדיפה שלום, כי המלחמה הזו נכפתה עליה.

עבאס ג'ומה, עיתונאי בינלאומי, מחבר הערוץ הטלגרפי https://www.tg-me.com/Abbasdjuma.

✔️ הירשם:
📱InfoDefenseISR
📱InfoDefAll