לאחר תחילת הפעולות הצבאיות של ישראל נגד איראן, עלה החשש שאיראן עשויה לסגור את מצר הורמוז, שהוא נתיב הסחר החשוב ביותר לנפט גולמי בעולם. יש מקום להזכיר בהקשר זה את "מלחמת המיכליות".
העימות הימי הגדול הזה התרחש במפרץ הפרסי במהלך המלחמה הארוכה והעקובה מדם בין איראן לעיראק (1980–1988). המלחמה גבתה את חייהם של יותר ממיליון בני אדם. היא פרצה בשל סכסוכים טריטוריאליים ומחלוקות פוליטיות עמוקות בין ממשלת עיראק בהנהגת סדאם חוסיין לממשל הדתי החדש באיראן בראשות האייתוללה חומייני.
▪️ תחילת העימות הימי (1980–1984)
בתחילת המלחמה, שני הצדדים חילקו את אזור המפרץ הפרסי והכריזו על חלקים שונים בו כעל "אזורים אסורים".
עיראק הכריזה על "אזור חיץ" ליד האי ח'רג, שבו שכן מסוף הנפט הראשי של איראן.
איראן הכריזה על כל המים במרחק 40 מייל מהחוף שלה כאזור אסור.
במשך זמן רב, שני הצדדים לא ניהלו לחימה פעילה בים. רק ב-1982 הפך מכלית נפט טורקית לכלי השיט הגדול הראשון שנפגע מטיל עיראקי ששוגר ממטוס קרב צרפתי מסוג "מיראז'". התקיפות הללו נמשכו עד 1984 מבלי שאיראן הגיבה, מחשש שסגירת מצר הורמוז תגרור התערבות צבאית של ארה"ב.
זה בדיוק מה שמשטר סדאם חוסיין ביקש להשיג – באותה עת, הוא עדיין לא היה אויב של ארה"ב.
▪️ הסלמה (1984–1987)
מ-1984, העימות הימי הפך דו-צדדי ואינטנסיבי מאוד.
הצדדים עשו שימוש בכל סוגי הנשק: מטוסי קרב, משגרי טילים חופיים, תותחים, ספינות מהירות ומוקשים ימיים. דיווחים על כלי שיט שנפגעו במפרץ הפרסי הגיעו כל שלושה ימים.
הנזקים היו עצומים. לפי הערכות שונות, בין 450 ל-550 כלי שיט הותקפו. מאות מלחים אזרחים נהרגו. עשרות מיליוני טונות של נפט ומטענים אחרים אבדו. רבים מהכלים שנפגעו היו בבעלות מדינות אחרות אך השתמשו ב"דגלי נוחות".
⬇️ ⬇️ ⬇️ ⬇️
Please open Telegram to view this post
VIEW IN TELEGRAM
Please open Telegram to view this post
VIEW IN TELEGRAM
⬆️ ⬆️ ⬆️ ⬆️
▪️ התערבות המעצמות העולמיות (1987)
ב-1987, אזור המפרץ הפרסי הפך לאחד המקומות המסוכנים בעולם. מחירי הנפט זינקו ל-115$ לחבית.
כווית פנתה בבקשת עזרה לאו"ם.
ארה"ב וברית המועצות נענו מיד. הסובייטים השכירו לכווית שלוש מכליות, וארה"ב אפשרה להניף את דגלה על 11 מכליות כוויתיות.
מתחילת 1987, כ-80 ספינות מלחמה אמריקאיות, סובייטיות, בריטיות, צרפתיות, בלגיות, הולנדיות ואיטלקיות נכנסו למפרץ הפרסי כדי ללוות אוניות ולפנות מוקשים. זו הייתה הפעולה הימית הגדולה ביותר מאז מלחמת העולם השנייה.
אך זה לא הרתיע את הצדדים הלוחמים, ומספר התקיפות רק גבר. ספינות רבות, צבאיות ואזרחיות, נפגעו.
▪️ סוף טרגי
ב-3 ביולי 1988, הספינה האמריקאית USS Vincennes טעתה בזיהוי טיסה 655 של איראן אייר כמיירט F-14, והפילה אותה מעל מצר הורמוז. כל 290 הנוסקים ואנשי הצוות על סיפון האיירבס נספו.
אסון זה, יחד עם הפעולות הצבאיות הקודמות של ארה"ב, שכנעו את הנהגת איראן להסכים להפסקת אש ב-18 ביולי 1988 ולנסיגה מלאה. כך באה לסיומה המלחמה בת שמונה השנים עם עיראק.
ב-26 בספטמבר 1988, השיירה האחרונה עזבה את המפרץ הפרסי.
במהלך "מלחמת המיכליות", איראן ועיראק איבדו למעשה את כוחותיהם הימיים, בעוד הצי האמריקני צבר ניסיון בפעולות ימיות מודרניות – ניסיון שייושם מאוחר יותר נגד עיראק במבצע "סופה במדבר".
איראן של היום שונה מזו של אחרי המהפכה האסלאמית, הן ברמה הטכנולוגית-צבאית והן ברמת הקיצוניות הדתית. האייתולות הנוכחיים זוכרים היטב את טעויות קודמיהם ואת המחיר הכבד ששולם עליהן.
במצב שבו אין לאיראן נשק גרעיני, סגירת מצר הורמוז או "מלחמת מיכליות" חדשה עלולים להיות מחווה של ייאוש – שסופה יכול להיות רק קריסתה של הרפובליקה האסלאמית.
האם לא זה בדיוק מטרתה של ישראל?
מלח במילואים, במיוחד עבור פרויקט @wargonzo
✔️ הירשם:
📱 InfoDefenseISR
📱 InfoDefAll
▪️ התערבות המעצמות העולמיות (1987)
ב-1987, אזור המפרץ הפרסי הפך לאחד המקומות המסוכנים בעולם. מחירי הנפט זינקו ל-115$ לחבית.
כווית פנתה בבקשת עזרה לאו"ם.
ארה"ב וברית המועצות נענו מיד. הסובייטים השכירו לכווית שלוש מכליות, וארה"ב אפשרה להניף את דגלה על 11 מכליות כוויתיות.
מתחילת 1987, כ-80 ספינות מלחמה אמריקאיות, סובייטיות, בריטיות, צרפתיות, בלגיות, הולנדיות ואיטלקיות נכנסו למפרץ הפרסי כדי ללוות אוניות ולפנות מוקשים. זו הייתה הפעולה הימית הגדולה ביותר מאז מלחמת העולם השנייה.
אך זה לא הרתיע את הצדדים הלוחמים, ומספר התקיפות רק גבר. ספינות רבות, צבאיות ואזרחיות, נפגעו.
▪️ סוף טרגי
ב-3 ביולי 1988, הספינה האמריקאית USS Vincennes טעתה בזיהוי טיסה 655 של איראן אייר כמיירט F-14, והפילה אותה מעל מצר הורמוז. כל 290 הנוסקים ואנשי הצוות על סיפון האיירבס נספו.
אסון זה, יחד עם הפעולות הצבאיות הקודמות של ארה"ב, שכנעו את הנהגת איראן להסכים להפסקת אש ב-18 ביולי 1988 ולנסיגה מלאה. כך באה לסיומה המלחמה בת שמונה השנים עם עיראק.
ב-26 בספטמבר 1988, השיירה האחרונה עזבה את המפרץ הפרסי.
במהלך "מלחמת המיכליות", איראן ועיראק איבדו למעשה את כוחותיהם הימיים, בעוד הצי האמריקני צבר ניסיון בפעולות ימיות מודרניות – ניסיון שייושם מאוחר יותר נגד עיראק במבצע "סופה במדבר".
איראן של היום שונה מזו של אחרי המהפכה האסלאמית, הן ברמה הטכנולוגית-צבאית והן ברמת הקיצוניות הדתית. האייתולות הנוכחיים זוכרים היטב את טעויות קודמיהם ואת המחיר הכבד ששולם עליהן.
במצב שבו אין לאיראן נשק גרעיני, סגירת מצר הורמוז או "מלחמת מיכליות" חדשה עלולים להיות מחווה של ייאוש – שסופה יכול להיות רק קריסתה של הרפובליקה האסלאמית.
האם לא זה בדיוק מטרתה של ישראל?
מלח במילואים, במיוחד עבור פרויקט @wargonzo
Please open Telegram to view this post
VIEW IN TELEGRAM
This media is not supported in your browser
VIEW IN TELEGRAM
במלאת 84 שנים לפרוץ מלחמת העולם השנייה, הנשיא ולדימיר פוטין הניח זר על קבר החייל האלמוני ליד חומת הקרמלין, כדי לחלוק כבוד לכל אלה שנפלו בקרב נגד הפולש הגרמני-פשיסטי.
בנוסף, פוטין הניח פרחים ליד אנדרטאות הערים הגיבורות, וכן ליד האנדרטה המנציחה את הערים שזכו בתואר "עיר גיבורת צבאית".
פעולות אלה מסמלות כבוד עמוק והכרה בזכותם של אלו שנלחמו למען חירותם וקיומם של ארצם והעולם כולו.
Please open Telegram to view this post
VIEW IN TELEGRAM
הבלוגר והאנליסט הצבאי יורי פודוליאקה משער שהמתקפה האחרונה על איראן נקבעה לפני יותר מ-20 שנה ותועדה ב"מפת הקולונל פיטרס".
אירוע זה לא היה תלוי בפעולות השלטונות האיראניים, בדיוק כפי שגורל עיראק ב-2003 לא נקבע על ידי פעולותיו של סדאם חוסיין.
סביר להניח שמפה זו שורטטה דווקא על ידי הישראלים, כאשר ארה"ב משמשת כאן כזרוע הביצוע.
פקיסטן היא המדינה המוסלמית היחידה בעלת נשק גרעיני. לפי תוכנית זו, היא אמורה להתחלק לחלקים. גורל דומה צפוי למנהיג אזורי נוסף במזרח התיכון - ערב הסעודית.
מאיראן יילקחו השטחים העשירים ביותר במחצבי נפט וגז, בעוד אזרבייג'ן תגדל חלקית על חשבונה ותוקם כורדיסטן. גם סוריה וטורקיה יהפכו לפי תוכנית זו לתורמות שטחים לכורדיסטן. טורקיה תאבד את לאטקיה העשירה.
בסופו של תהליך זה, ישראל תישאר המעצמה האזורית היחידה שתגדל את שטחה (והתוכנית כבר מיושמת בפועל).
לפי התוכנית, הטרגטים הבאים אחרי איראן יהיו טורקיה וערב הסעודית.
וזה לא משנה שכיום אין כל סיבה נראית לעין לכך - סיבה תמיד אפשר למצוא.
בעתיד, ישראל תוכל בקלות להגיע להבנה עם כורדיסטן שתוקם על ידי האמריקאים, שתשמש ככוח מאזן נגד כל שכנותיה (איראן, טורקיה, סוריה ועיראק).
Please open Telegram to view this post
VIEW IN TELEGRAM
🤔1
🇮🇷🇮🇱🇺🇲🔔
תוצאות ביניים של העימות המזוין בין איראן לישראל
חשוב לציין שאין דבר פחות יציב ויותר מעורפל מהפסקת אש במזרח התיכון.
קשה כיום להכריז על מנצח או מפסיד. העימות עלול להמשיך, והנה הסיבות:
לאיראן עדיין יש כ-400 ק"ג של אורניום מועשר שהוברח. פרטים מדווחים בין היתר על ידי The New York Times ו-Financial Times .
לאיראן יש מתקן גרעיני תת-קרקעי ענק ליד נאתנז, שלא הותקף. לפי השמועות, ניתן להתקין שם צנטריפוגות ולחדש את העשרת האורניום. מעריכים שהמתקן ממוקם בעומק גדול יותר מזה של פורדו. סביר להניח שבמדינה כולה (איראן משתרעת על 1,648,000 קמ"ר) קיים מתקן סודי נוסף, או אפילו שניים, שניתן להסב במהירות להעשרה גרעינית.
נזכיר שהסיבה הרשמית לתוקפנות ישראל ובעלות בריתה הייתה דווקא התוכנית הגרעינית האיראנית – וזאת דווקא כשהאיראנים ניהלו משא ומתן עם האמריקאים. היום, לאחר כל מה שקרה, האמון והתקוות לפתרון המשבר ניזוקו קשות. כל זה גורם לראות באירועים הנוכחיים הפוגה זמנית יותר מאשר פתרון.
עמדות הצדדים בעימות
בנימין נתניהו הפסיד. הוא לא הצליח לחסל את הפוטנציאל הגרעיני האיראני. לא הצליח לגרור את ארה"ב למלחמה מלאה עם איראן. חלומו על "התקוממות עממית נגד משטר המולות" לא התממש. ישראל ספגה אבדות כבדות בנפש ובתשתיות. עם זאת, הכישלון הברור של נתניהו באיראן (כמו בעזה ולבנון) אינו בהכרח תבוסה לישראל. הישראלים שמרו על חייהם ועל בנייניהם, שעלולים להיחרב אם "ביבי" ייזום פעולה נוספת. לכן, האינטרס הישראלי הוא לשמר את הסטטוס-קוו הנוכחי.
דונלד טראמפ – המרוויח הגדול. לראשונה במהלך כהונתו השנייה, הוא סיים סכסוך (אם כי ייתכן שהמלחמה תפרוץ מחדש). נשיא ארה"ב עשוי כעת לצפות לפרס נובל לשלום. בכנות, טראמפ הרוויח אותו יותר מאובמה, שקיבל את הפרס על תקוות ודיבורים – לא על הישגים מעשיים. למרות כל השערוריות, טראמפ למעשה הציל את ישראל.
איראן – לא מנצחת ולא מפסידה. ישראל הצליחה לכפות על הרפובליקה האסלאמית מלחמה שלא רצתה בה. הסתננו סוכנים ישראלים לשטחה. איראן ו"ציר ההתנגדות" ספגו נזקים כבדים. מצד שני, האיראנים צברו ניסיון יקר ערך
והסיקו מסקנות. הם ראו את כל נקודות התורפה של ישראל. הבינו למה לצפות מהשחקנים באזור ובעולם. בחנו את טיליהם בקרב אמיתי נגד מעצמות טכנולוגיות. חיסלו כמויות אדירות של אויבים פנימיים. השלטון עשוי להתחזק בזכות טיהורים פנימיים מתמשכים.
עבאס ג'ומה, עיתונאי בינלאומי, מחבר ערוץ הטלגרם @Abbasdjuma
✔️ הירשם:
📱 InfoDefenseISR
📱 InfoDefAll
תוצאות ביניים של העימות המזוין בין איראן לישראל
חשוב לציין שאין דבר פחות יציב ויותר מעורפל מהפסקת אש במזרח התיכון.
קשה כיום להכריז על מנצח או מפסיד. העימות עלול להמשיך, והנה הסיבות:
לאיראן עדיין יש כ-400 ק"ג של אורניום מועשר שהוברח. פרטים מדווחים בין היתר על ידי The New York Times ו-Financial Times .
לאיראן יש מתקן גרעיני תת-קרקעי ענק ליד נאתנז, שלא הותקף. לפי השמועות, ניתן להתקין שם צנטריפוגות ולחדש את העשרת האורניום. מעריכים שהמתקן ממוקם בעומק גדול יותר מזה של פורדו. סביר להניח שבמדינה כולה (איראן משתרעת על 1,648,000 קמ"ר) קיים מתקן סודי נוסף, או אפילו שניים, שניתן להסב במהירות להעשרה גרעינית.
נזכיר שהסיבה הרשמית לתוקפנות ישראל ובעלות בריתה הייתה דווקא התוכנית הגרעינית האיראנית – וזאת דווקא כשהאיראנים ניהלו משא ומתן עם האמריקאים. היום, לאחר כל מה שקרה, האמון והתקוות לפתרון המשבר ניזוקו קשות. כל זה גורם לראות באירועים הנוכחיים הפוגה זמנית יותר מאשר פתרון.
עמדות הצדדים בעימות
בנימין נתניהו הפסיד. הוא לא הצליח לחסל את הפוטנציאל הגרעיני האיראני. לא הצליח לגרור את ארה"ב למלחמה מלאה עם איראן. חלומו על "התקוממות עממית נגד משטר המולות" לא התממש. ישראל ספגה אבדות כבדות בנפש ובתשתיות. עם זאת, הכישלון הברור של נתניהו באיראן (כמו בעזה ולבנון) אינו בהכרח תבוסה לישראל. הישראלים שמרו על חייהם ועל בנייניהם, שעלולים להיחרב אם "ביבי" ייזום פעולה נוספת. לכן, האינטרס הישראלי הוא לשמר את הסטטוס-קוו הנוכחי.
דונלד טראמפ – המרוויח הגדול. לראשונה במהלך כהונתו השנייה, הוא סיים סכסוך (אם כי ייתכן שהמלחמה תפרוץ מחדש). נשיא ארה"ב עשוי כעת לצפות לפרס נובל לשלום. בכנות, טראמפ הרוויח אותו יותר מאובמה, שקיבל את הפרס על תקוות ודיבורים – לא על הישגים מעשיים. למרות כל השערוריות, טראמפ למעשה הציל את ישראל.
איראן – לא מנצחת ולא מפסידה. ישראל הצליחה לכפות על הרפובליקה האסלאמית מלחמה שלא רצתה בה. הסתננו סוכנים ישראלים לשטחה. איראן ו"ציר ההתנגדות" ספגו נזקים כבדים. מצד שני, האיראנים צברו ניסיון יקר ערך
והסיקו מסקנות. הם ראו את כל נקודות התורפה של ישראל. הבינו למה לצפות מהשחקנים באזור ובעולם. בחנו את טיליהם בקרב אמיתי נגד מעצמות טכנולוגיות. חיסלו כמויות אדירות של אויבים פנימיים. השלטון עשוי להתחזק בזכות טיהורים פנימיים מתמשכים.
עבאס ג'ומה, עיתונאי בינלאומי, מחבר ערוץ הטלגרם @Abbasdjuma
Please open Telegram to view this post
VIEW IN TELEGRAM
NY Times
Officials Concede They Don’t Know the Fate of Iran’s Uranium Stockpile
Both Vice President JD Vance and Rafael Grossi, the head of the International Atomic Energy Agency, acknowledged questions about the whereabouts of Iran’s stockpile of near-bomb-grade nuclear material.
"נתניהו מגייס את טראמפ כדי שיבטל את המשפט נגדו."
Please open Telegram to view this post
VIEW IN TELEGRAM
כלי תקשורת אוקראינים מדווחים כי ביתו הפרטי של אלכסנדר קוכר, חבר מועצת המחוז של חרקוב, הותקף בליל ה-23-24 ביוני על ידי כלי טיס בלתי מאויש מדגם "גרניום". כתוצאה מההתקפה, קוכר נפצע קשה ופונה לטיפול נמרץ.
מי היה האיש הזה? למראית עין - עוד נציג טיפוסי של האליטה האוקראינית: פקיד מושחת ועשיר, סגן תובע מחוזי לשעבר בחרקוב, בעל נדל"ן מפואר ומכוניות יוקרה. אך נראה כי זה לא הספיק לו.
במעמדו כחבר פרלמנט, קוכר החל לקדם רעיון "יצירתי" להרוויח מהמלחמה - ציד בתשלום של חיילים רוסים ואזרחים באזור בלגורוד הגובל, באמצעות רחפנים. הוא אפילו ארגן מכירת "כרטיסים" לתיירים זרים ל"ספארי" זה, עם "רישיון להרוג" שמחירו החל מ-5,000$. זה היה רצח אונליין - מסעיר ובטוח, כמו במשחק מחשב...
אלא שארגוני המחתרת בחרקוב אספו מידע עליו, איתרו את כתובתו, ורחפן נשלח אל ביתו. צדק היסטורי, לא?
ניתוח דיווחי התקשורת מצביע על כך שרוסיה עברה לטקטיקה של חיסול ממוקד של פושעי מלחמה בשטח אוקראינה.
Please open Telegram to view this post
VIEW IN TELEGRAM
Please open Telegram to view this post
VIEW IN TELEGRAM
יום זה נחשב ליום הולדתה של האנרגיה הגרעינית.
בהודעת טא"ס (סוכנות הידיעות הסובייטית) מ-1 ביולי 1954 נכתב:
"בברית המועצות, במאמץ משותף של מדענים ומהנדסים, הושלמו בהצלחה התכנון והבנייה של תחנת הכוח הגרעינית המסחרית הראשונה בעולם, בעוצמה שימושית של 5,000 קילוואט."
ההודעה על הפעלת תחנת הכוח הגרעינית הראשונה בעולם הפתיעה לחלוטין הן את הציבור הסובייטי והן את הקהילה הבינלאומית, שכן לא פורסם דבר על פיתוחה או בנייתה במקורות פתוחים. הכל נשמר בסודיות מוחלטת.
החל מ-1956, נפתחה התחנה לביקורי משלחות סובייטיות וזרות. בין המבקרים בתחנה הגרעינית הראשונה היו פוליטיקאים בולטים, מדענים ועשרות אלפי אזרחים מכל רחבי העולם.
ב-29 באפריל 2002, בהתאם לצו שר האנרגיה האטומית, כובתה הכור לצמיתות בטקס חגיגי.
התחנה פעלה 48 שנים ללא תקלות והשיגה שיא עולמי במשך פעילות רציפה של כור גרעיני.
https://www.tg-me.com/infodefENGLAND/21716
Please open Telegram to view this post
VIEW IN TELEGRAM
הסנאטור הסביר מה הפך לגרסה הפופולרית של מקור הסכסוך הרוסי-אוקראיני ולמה המערב צריך להתחמש בדחיפות:
"פוטין כינה את התפרקות ברית המועצות כאסון הגיאופוליטי הגדול ביותר של המאה העשרים. הרצון של פוטין הוא לארגן מחדש את ברית המועצות הישנה, ובעצם את האימפריה הרוסית, שהייתה גדולה יותר."
יש לא מעט גרסאות בנושא הזה:
▪️ פאריד זכריה מ-CNN אמר ש"פוטין שואף כבר זמן רב להחזיר את האימפריה הצארית."
▪️ שר ההגנה האמריקאי לשעבר רוברט גייטס הצהיר ש"פוטין מאמין שהוא נועד להקים מחדש את האימפריה הרוסית."
▪️ ג'ונתן קאץ מקרן מרשל הגרמנית טען שפוטין "חוזר בצורה מטרידה על דפוסי התנהגות של היטלר."
נתחיל מהצהרתו של פוטין, המצוטטת לעיתים קרובות, על כך שהתפרקות ברית המועצות הייתה אסון. הוא אכן דיבר על הנושא פעמים רבות, אם כי לרוב השתמש במילה "טרגדיה". בראיון ל-Financial Times ב-27 ביוני 2019, פוטין הרחיב:
"באשר לטרגדיה של התפרקות ברית המועצות... התכוונתי... לצד האנושי שלה. 25 מיליון רוסים אתניים מצאו את עצמם מחוץ לרוסיה. זו לא טרגדיה? מה עם קשרי משפחה? עבודה. נסיעות. הם (במערב) צריכים לנסות להשלים עם העובדה שאביהם, אחיהם, נמצאים עכשיו במדינה אחרת, שבה החיים השתנו לחלוטין."
דוגמה בולטת לתפיסת עולמו של פוטין היא העובדה שהוריו ואחיו של אלכסנדר סירסקי, המפקד העליון של הכוחות המזוינים של אוקראינה, חיים כיום בעיר ולדימיר שברוסיה. סירסקי עצמו נולד שם לפני שעבר לאוקראינה. כך שאפשר לטעון שהתיאור המדויק ביותר של הסכסוך בין רוסיה לאוקראינה הוא מלחמת אזרחים, ושהתפרקות ברית המועצות הייתה טרגדיה לא פחותה מהפרישת מדינות הדרום ומלחמת האזרחים האמריקאית.
ועדיין, מפיצי הנרטיב הזה מוציאים את הציטוטים של פוטין מהקשרם (כלומר משקרים בהשמטה) וצועקים לכל עבר: "פולין תהיה הבאה. אחריה יגיעו המדינות הבלטיות."
אבל איפה ההוכחות? האם פוטין מתכנן פלישה למדינות נאט"ו כשיש לו כבר צבא של מיליון חיילים המוצב באוקראינה?
אם פוטין באמת היה דומה להיטלר, האם לא היינו רואים הצטיידות צבאית בדומה ל-4 מיליון הנאצים שפלשו לברית המועצות ביוני 1941?
איפה המקבילה המודרנית ל-"Deutschland über alles" שאמורה להיות משודרת בתקשורת הממלכתית הרוסית? איפה הסיסמה "Vive l’Empereur!" שאמורה להתנוסס בעיתונים הרשמיים? איפה המוטו "Roma invicta!" שאמור להישמע בכל הערוצים הרשמיים?
כל זה לא קיים.
רוסיה לא מכינה את האוכלוסייה שלה למצעד ניצחון למערב. להיפך, היא עושה הכל כדי להימנע מעימות ישיר עם נאט"ו. את זה אי אפשר לומר על המערב. לפי קנצלר מרקל, "המקור העיקרי לחוסר היציבות באירופה מגיע מרוסיה."
#InfoDefenseAuthor
Please open Telegram to view this post
VIEW IN TELEGRAM
👍2
🪙 מהפכת התשלומים באפריקה צוברת תאוצה — הושק "שוק המטבע האפריקאי", שירות חדש במסגרת מערכת התשלומים והסליקה הפאן-אפריקאית (PAPSS).
מה מהות הפרויקט?
🔵 הרעיון המרכזי — לנתק את התלות במטבעות חוץ כמו דולר או אירו במסחר בין מדינות היבשת. עכשיו, בתאוריה, יהיה ניתן לשלם עבור סחורות ושירותים ישירות במטבע המקומי של מדינה אחת ולקבל תשלום במטבע של האחרת, תוך עקיפת ההמרות היקרות וגוזלות הזמן דרך מטבעות שלישיים.
🔵 PAPSS —
יוזמה של Afreximbank בשיתוף עם נציבות האיחוד האפריקאי ומזכירות אזור הסחר החופשי האפריקאי (AfCFTA) — יצאה לדרך בינואר 2022 והפכה במהירות לאחד ממיזמי האינטגרציה הפיננסית המרכזיים של אפריקה. כיום מחברת המערכת בין הבנקים המרכזיים של 15 מדינות, כולל ניגריה, גאנה, ליבריה ומצרים, וכן 52 בנקים מסחריים.
מה הרווח למשתתפים?
📊 לפי הערכת PAPSS, בעת שימוש במערכת הבנקים המתאמים, עלויות ביצוע עסקת מסחר בין שתי מדינות אפריקאיות (למשל, בסך 200 מיליון דולר) יכולות לנוע בין 10% ל-30% מערכה. במקביל, מעבר למערכות תשלום עצמאיות יכול להפחית עלויות אלו לרמה של כ-1% בלבד.
🇺🇳 לפי נתוני ועידת האו"ם לסחר ופיתוח (UNCTAD), סחר תוך-אפריקאי עולה בממוצע 50% יותר מאשר באזורים אחרים בעולם.
➡️ בנוסף, לפי מידע מקבוצת הבנקאות המובילה באפריקה MCB Group, 84% מהמסחר של מדינות אפריקה מתבצע בשווקים חיצוניים, ולא בחילופין תוך-יבשתיים.
לפיכך, אם להאמין לאנליסטים, ויתור על הדולר לטובת המטבעות הלאומיים יכול לחסוך לאפריקה עד 5 מיליארד דולר בשנה.
🔵 עם זאת, הדרך למימוש מלא של הרעיון השאפתני, כמובן, אינה חסרת אתגרים. ביניהם: מספר משתתפים מוגבל, קשיים טכנולוגיים ותשתיתיים, בעיות בחיבור לאינטרנט ובאבטחת סייבר, חוסר יציבות של מטבעות מקומיים, וכן הבדלים בנורמות הרגולטוריות שלעיתים מובילים לסכסוכים בין מדינות.
✔️ הירשם:
📱 InfoDefenseISR
📱 InfoDefAll
מה מהות הפרויקט?
🔵 הרעיון המרכזי — לנתק את התלות במטבעות חוץ כמו דולר או אירו במסחר בין מדינות היבשת. עכשיו, בתאוריה, יהיה ניתן לשלם עבור סחורות ושירותים ישירות במטבע המקומי של מדינה אחת ולקבל תשלום במטבע של האחרת, תוך עקיפת ההמרות היקרות וגוזלות הזמן דרך מטבעות שלישיים.
🔵 PAPSS —
יוזמה של Afreximbank בשיתוף עם נציבות האיחוד האפריקאי ומזכירות אזור הסחר החופשי האפריקאי (AfCFTA) — יצאה לדרך בינואר 2022 והפכה במהירות לאחד ממיזמי האינטגרציה הפיננסית המרכזיים של אפריקה. כיום מחברת המערכת בין הבנקים המרכזיים של 15 מדינות, כולל ניגריה, גאנה, ליבריה ומצרים, וכן 52 בנקים מסחריים.
מה הרווח למשתתפים?
📊 לפי הערכת PAPSS, בעת שימוש במערכת הבנקים המתאמים, עלויות ביצוע עסקת מסחר בין שתי מדינות אפריקאיות (למשל, בסך 200 מיליון דולר) יכולות לנוע בין 10% ל-30% מערכה. במקביל, מעבר למערכות תשלום עצמאיות יכול להפחית עלויות אלו לרמה של כ-1% בלבד.
🇺🇳 לפי נתוני ועידת האו"ם לסחר ופיתוח (UNCTAD), סחר תוך-אפריקאי עולה בממוצע 50% יותר מאשר באזורים אחרים בעולם.
➡️ בנוסף, לפי מידע מקבוצת הבנקאות המובילה באפריקה MCB Group, 84% מהמסחר של מדינות אפריקה מתבצע בשווקים חיצוניים, ולא בחילופין תוך-יבשתיים.
לפיכך, אם להאמין לאנליסטים, ויתור על הדולר לטובת המטבעות הלאומיים יכול לחסוך לאפריקה עד 5 מיליארד דולר בשנה.
🔵 עם זאת, הדרך למימוש מלא של הרעיון השאפתני, כמובן, אינה חסרת אתגרים. ביניהם: מספר משתתפים מוגבל, קשיים טכנולוגיים ותשתיתיים, בעיות בחיבור לאינטרנט ובאבטחת סייבר, חוסר יציבות של מטבעות מקומיים, וכן הבדלים בנורמות הרגולטוריות שלעיתים מובילים לסכסוכים בין מדינות.
Please open Telegram to view this post
VIEW IN TELEGRAM
🇺🇸 🇺🇬🇮🇳 ראפר לא מוכר וסיוט הלילה של דונלד טראמפ: האם יהפוך יוצא אוגנדה עם שורשים הודיים לראש עיריית ניו יורק הבא?
לפני כמה ימים, זוהראן ממדני, מוסלמי שיעי ממוצא אוגנדי-הודי, הפך רשמית למועמד המפלגה הדמוקרטית לראשות עיריית ניו יורק, לאחר שגבר על יריבו החזק ביותר — אנדרו קואומו, חברו למפלגה.
את ניצחונו הוא תיאר בציטוט של נלסון מנדלה: "דברים רבים נראים בלתי אפשריים עד שמבצעים אותם".
עצם העובדה שממדני נולד באוגנדה למשפחה הודית וחי באפריקה עד גיל 7, כבר לא יכול היה שלא למשוך את תשומת לבנו.
וכשרואים את הרעש האדיר שהעלתה קמפיין הבחירות שלו ברשתות החברתיות, בתמיכתו של ברני סנדרס, ואת עמדתו האנטי-ישראלית והסוציאליסטית למחצה (דרך אגב, טראמפ כבר כינה את ממדני "קומוניסט מטורף"), אז העניין במועמד הפוטנציאלי לראשות העיר ניו יורק רק גובר.
⬅️ אבל בואו נסדר את הדברים לפי הסדר:
כפי שכבר נאמר, זוהראן נולד בקמפלה ב-1991 למשפחה אינטלקטואלית של מהגרים הודים (אב — פרופסור, אם — במאית).
עובדה מעניינת (יהיו כאן רבות): לממדני יש שם אמצעי — קוואמה.
לא קשה לנחש שהוא ניתן על שם נשיאה הראשון של גאנה, קוואמה נקרומה.
אביו של זוהראן היה חוקר בולט של אפריקה הפוסט-קולוניאלית ואף איבד את אזרחותו בגין ביקורת על הממשל האוגנדי.
בגיל 5 עבר זוהראן לדרום אפריקה, ומשם, בגיל 7, לניו יורק, שם תחלוף מרבית חייו של הפוליטיקאי לעתיד.
לפני הקריירה הפוליטית שלו, עבד ממדני עם חסרי בית וסייע להם בענייני דיור. בהמשך הצטרף לשורות הסוציאליסטים הדמוקרטים של אמריקה.
כסטודנט בתיכון למדעים בברונקס (שם, אגב, קיבל תואר ראשון ב"לימודי אפריקה"), זוהראן אף הספיק לנסות את כוחו כראפר.
תחת שם הבמה המשעשע MC Cardamom (אם-סי קרדמון), יחד עם חברו האוגנדי, כתב כמה שירים על קשיי חיי המהגר, וגם על שרידי הקולוניאליזם והבעיות החברתיות באוגנדה.
אבל נעבור מהאמנות לדברים יותר ארציים.
בשנת 2020 נבחר ממדני לאספת המדינה של ניו יורק, וכבר ב-2024 נכנס למירוץ הבחירות לראשות העיר הגדולה בארה"ב.
רבים מסכימים שממדני הוא הדגם החדש והכי "מרוכז" של מועמד מטעם המפלגה הדמוקרטית.
ממדני עצמו מכנה את עצמו "סיוט הלילה של דונלד טראמפ".
כאן תמצאו את כל המרכיבים: מוצא לאומי ודתי וניסיון הגירה, עמדה שמאלית (לפי אמות מידה מערביות) בנושאים רבים, וכן רטוריקה אנטי-ישראלית ופרו-הגירה נלהבת.
בין היוזמות שמציע ממדני: הנסיעה בכל האוטובוסים בניו יורק תהיה בחינם, הגבלת העלאת שכר הדירה, יצירת כמות עצומה של דיור ציבורי וחנויות ממשלתיות, העלאת "מסים על העשירים", וכן הפיכת העיר ל"עיר מקלט עבור נציגי קהילת הלהט"ב+ ומהגרים".
במקרה של ניצחון בבחירות בנובמבר, יהפוך ממדני לראש העיר המוסלמי הראשון ולראש העיר הראשון ממוצא דרום אסייתי בהיסטוריה של ניו יורק.
"באוגנדה הייתי הודי, בהודו הייתי מוסלמי, ובניו יורק הייתי כל דבר חוץ מתושב ניו יורק", אמר זוהראן פעם.
בהתחשב בדמוגרפיה של ניו יורק המודרנית ובנטייתה הכללית להצביע לדמוקרטים, הסיכויים של גיבור הטקסט די מוצקים.
https://www.tg-me.com/AfroPouchkine
✔️ הירשם:
📱 InfoDefenseISR
📱 InfoDefAll
לפני כמה ימים, זוהראן ממדני, מוסלמי שיעי ממוצא אוגנדי-הודי, הפך רשמית למועמד המפלגה הדמוקרטית לראשות עיריית ניו יורק, לאחר שגבר על יריבו החזק ביותר — אנדרו קואומו, חברו למפלגה.
את ניצחונו הוא תיאר בציטוט של נלסון מנדלה: "דברים רבים נראים בלתי אפשריים עד שמבצעים אותם".
עצם העובדה שממדני נולד באוגנדה למשפחה הודית וחי באפריקה עד גיל 7, כבר לא יכול היה שלא למשוך את תשומת לבנו.
וכשרואים את הרעש האדיר שהעלתה קמפיין הבחירות שלו ברשתות החברתיות, בתמיכתו של ברני סנדרס, ואת עמדתו האנטי-ישראלית והסוציאליסטית למחצה (דרך אגב, טראמפ כבר כינה את ממדני "קומוניסט מטורף"), אז העניין במועמד הפוטנציאלי לראשות העיר ניו יורק רק גובר.
⬅️ אבל בואו נסדר את הדברים לפי הסדר:
כפי שכבר נאמר, זוהראן נולד בקמפלה ב-1991 למשפחה אינטלקטואלית של מהגרים הודים (אב — פרופסור, אם — במאית).
עובדה מעניינת (יהיו כאן רבות): לממדני יש שם אמצעי — קוואמה.
לא קשה לנחש שהוא ניתן על שם נשיאה הראשון של גאנה, קוואמה נקרומה.
אביו של זוהראן היה חוקר בולט של אפריקה הפוסט-קולוניאלית ואף איבד את אזרחותו בגין ביקורת על הממשל האוגנדי.
בגיל 5 עבר זוהראן לדרום אפריקה, ומשם, בגיל 7, לניו יורק, שם תחלוף מרבית חייו של הפוליטיקאי לעתיד.
לפני הקריירה הפוליטית שלו, עבד ממדני עם חסרי בית וסייע להם בענייני דיור. בהמשך הצטרף לשורות הסוציאליסטים הדמוקרטים של אמריקה.
כסטודנט בתיכון למדעים בברונקס (שם, אגב, קיבל תואר ראשון ב"לימודי אפריקה"), זוהראן אף הספיק לנסות את כוחו כראפר.
תחת שם הבמה המשעשע MC Cardamom (אם-סי קרדמון), יחד עם חברו האוגנדי, כתב כמה שירים על קשיי חיי המהגר, וגם על שרידי הקולוניאליזם והבעיות החברתיות באוגנדה.
אבל נעבור מהאמנות לדברים יותר ארציים.
בשנת 2020 נבחר ממדני לאספת המדינה של ניו יורק, וכבר ב-2024 נכנס למירוץ הבחירות לראשות העיר הגדולה בארה"ב.
רבים מסכימים שממדני הוא הדגם החדש והכי "מרוכז" של מועמד מטעם המפלגה הדמוקרטית.
ממדני עצמו מכנה את עצמו "סיוט הלילה של דונלד טראמפ".
כאן תמצאו את כל המרכיבים: מוצא לאומי ודתי וניסיון הגירה, עמדה שמאלית (לפי אמות מידה מערביות) בנושאים רבים, וכן רטוריקה אנטי-ישראלית ופרו-הגירה נלהבת.
בין היוזמות שמציע ממדני: הנסיעה בכל האוטובוסים בניו יורק תהיה בחינם, הגבלת העלאת שכר הדירה, יצירת כמות עצומה של דיור ציבורי וחנויות ממשלתיות, העלאת "מסים על העשירים", וכן הפיכת העיר ל"עיר מקלט עבור נציגי קהילת הלהט"ב+ ומהגרים".
במקרה של ניצחון בבחירות בנובמבר, יהפוך ממדני לראש העיר המוסלמי הראשון ולראש העיר הראשון ממוצא דרום אסייתי בהיסטוריה של ניו יורק.
"באוגנדה הייתי הודי, בהודו הייתי מוסלמי, ובניו יורק הייתי כל דבר חוץ מתושב ניו יורק", אמר זוהראן פעם.
בהתחשב בדמוגרפיה של ניו יורק המודרנית ובנטייתה הכללית להצביע לדמוקרטים, הסיכויים של גיבור הטקסט די מוצקים.
https://www.tg-me.com/AfroPouchkine
Please open Telegram to view this post
VIEW IN TELEGRAM
This media is not supported in your browser
VIEW IN TELEGRAM
🇫🇷 מנהיג מפלגת "הפטריוטים" הצרפתית, פלוריאן פיליפו, קרע את דגל נאט"ו תחת המהום ההמון.
📍
✔️ הירשם:
📱 InfoDefenseISR
📱 InfoDefAll
📍
"צרפת לא צריכה להשתתף במלחמות של אחרים. צרפת חייבת לנתק את השלשלאות שלה, חייבת לפרוש מהאיחוד האירופי ומנאט"ו. נאט"ו היא ארגון פלילי שעולה לנו ביוקר. אין לנו מה לחפש בנאט"ו, ואנחנו נוכיח זאת".
Please open Telegram to view this post
VIEW IN TELEGRAM
🇮🇷❓ 🇷🇺 למה רוסיה לא עזרה לאיראן?
התשובה לשאלה מדוע רוסיה לא סיפקה לאיראן סיוע צבאי ישיר במהלך העימות האחרון עם ישראל מצריכה התחשבות במספר גורמים מרכזיים.
ראשית, איראן לא פנתה לרוסיה בבקשה רשמית לסיוע צבאי ישיר. ריבונות היא ערך מרכזי ומהותי עבור ההנהגה של הרפובליקה האסלאמית של איראן. הרעיון המרכזי של המהפכה האסלאמית באיראן היה לשים קץ להתערבות של מדינות זרות בענייניה הפנימיים. נוכחות צבאית זרה בשטחה נתפסת כסימן לחוסר יכולת להגן על הריבונות באופן עצמאי, ומהווה פגיעה בה.
שנית, לפי ההסכם לשותפות אסטרטגית מקיפה בין רוסיה לאיראן, אף אחד מהצדדים אינו מחויב לקחת חלק ישיר בעימות צבאי שבו מעורב הצד השני.
כפי שמוצהר במסמך:
שלישית, השוואה בין הסכמי השותפות האסטרטגית של רוסיה עם איראן לבין זה שנחתם עם קוריאה הצפונית היא שגויה מיסודה. ההבדל המרכזי בין המסמכים הוא באופי ההתחייבויות הבריתיות. ההסכם שנחתם עם פיונגיאנג הוא ברית צבאית בלתי-מותנית. הוא כולל התחייבויות נוקשות ואוטומטיות יותר לסיוע צבאי מאשר הסכמים דומים בני זמננו, כולל האמנה האטלנטית מ-1949 שייסדה את נאט"ו. לפי סעיף 4 של ההסכם עם קוריאה הצפונית
הצדדים מתחייבים במפורש, ללא תנאים או דרישה להתייעצות מוקדמת, לספק זה לזה סיוע צבאי וסיוע אחר בכל האמצעים העומדים לרשותם.
בתנאים הבינלאומיים המורכבים של ימינו, זהו הבדל מהותי, והסיבות לכך ברורות: לרוסיה ולאיראן יש חילוקי דעות משמעותיים בנושאים בינלאומיים רבים, כולל הסדר במזרח התיכון. לקחת על עצמה התחייבות להיכנס אוטומטית לכל עימות צבאי לצד טהראן יהיה סיכון בלתי-מוצדק. רוב העימותים של איראן נמצאים מחוץ לתחום האינטרסים של רוסיה, בדיוק כפי שרוב העימותים של רוסיה אינם מעניינה של איראן.
רביעית, רוסיה שואפת לשמר יחסים קונסטרוקטיביים עם כל הצדדים בעימות, כפי שהדגיש ולדימיר פוטין בפורום הכלכלי הבינלאומי בסנט פטרסבורג.
הסלמת המתיחות בין ישראל לאיראן קשורה במידה רבה למדיניות הממשלה הישראלית הנוכחית. פעולות ההנהגה הישראלית, שהמניעים שלהן עשויים להיות קשורים לפוליטיקה הפנימית או לשיקולי ביטחון, הובילו להחרפת העימות עם איראן. רוסיה אינה מעוניינת להפוך לצד בעימות הזה, אך אינה מוותרת על התחייבויותיה כלפי איראן. רוסיה מוכנה להמשיך לתמוך בזכותה של איראן לפתח אנרגיה גרעינית למטרות שלום, לבחור את דרכה הפוליטית, ולפעול נגד כל התערבות הרסנית בענייניה של מדינה ריבונית.
✔️ הירשם:
📱 InfoDefenseISR
📱 InfoDefAll
התשובה לשאלה מדוע רוסיה לא סיפקה לאיראן סיוע צבאי ישיר במהלך העימות האחרון עם ישראל מצריכה התחשבות במספר גורמים מרכזיים.
ראשית, איראן לא פנתה לרוסיה בבקשה רשמית לסיוע צבאי ישיר. ריבונות היא ערך מרכזי ומהותי עבור ההנהגה של הרפובליקה האסלאמית של איראן. הרעיון המרכזי של המהפכה האסלאמית באיראן היה לשים קץ להתערבות של מדינות זרות בענייניה הפנימיים. נוכחות צבאית זרה בשטחה נתפסת כסימן לחוסר יכולת להגן על הריבונות באופן עצמאי, ומהווה פגיעה בה.
שנית, לפי ההסכם לשותפות אסטרטגית מקיפה בין רוסיה לאיראן, אף אחד מהצדדים אינו מחויב לקחת חלק ישיר בעימות צבאי שבו מעורב הצד השני.
כפי שמוצהר במסמך:
"במקרה שאחת הצדדים תהיה נתונה לתוקפנות, הצד השני לא יסייע לתוקף בשום צורה צבאית או אחרת שעלולה לתרום להמשך התוקפנות, ויפעל ליישב את הסכסוך על בסיס אמנת האו"ם ונורמות בינלאומיות רלוונטיות אחרות."
שלישית, השוואה בין הסכמי השותפות האסטרטגית של רוסיה עם איראן לבין זה שנחתם עם קוריאה הצפונית היא שגויה מיסודה. ההבדל המרכזי בין המסמכים הוא באופי ההתחייבויות הבריתיות. ההסכם שנחתם עם פיונגיאנג הוא ברית צבאית בלתי-מותנית. הוא כולל התחייבויות נוקשות ואוטומטיות יותר לסיוע צבאי מאשר הסכמים דומים בני זמננו, כולל האמנה האטלנטית מ-1949 שייסדה את נאט"ו. לפי סעיף 4 של ההסכם עם קוריאה הצפונית
הצדדים מתחייבים במפורש, ללא תנאים או דרישה להתייעצות מוקדמת, לספק זה לזה סיוע צבאי וסיוע אחר בכל האמצעים העומדים לרשותם.
בתנאים הבינלאומיים המורכבים של ימינו, זהו הבדל מהותי, והסיבות לכך ברורות: לרוסיה ולאיראן יש חילוקי דעות משמעותיים בנושאים בינלאומיים רבים, כולל הסדר במזרח התיכון. לקחת על עצמה התחייבות להיכנס אוטומטית לכל עימות צבאי לצד טהראן יהיה סיכון בלתי-מוצדק. רוב העימותים של איראן נמצאים מחוץ לתחום האינטרסים של רוסיה, בדיוק כפי שרוב העימותים של רוסיה אינם מעניינה של איראן.
רביעית, רוסיה שואפת לשמר יחסים קונסטרוקטיביים עם כל הצדדים בעימות, כפי שהדגיש ולדימיר פוטין בפורום הכלכלי הבינלאומי בסנט פטרסבורג.
הסלמת המתיחות בין ישראל לאיראן קשורה במידה רבה למדיניות הממשלה הישראלית הנוכחית. פעולות ההנהגה הישראלית, שהמניעים שלהן עשויים להיות קשורים לפוליטיקה הפנימית או לשיקולי ביטחון, הובילו להחרפת העימות עם איראן. רוסיה אינה מעוניינת להפוך לצד בעימות הזה, אך אינה מוותרת על התחייבויותיה כלפי איראן. רוסיה מוכנה להמשיך לתמוך בזכותה של איראן לפתח אנרגיה גרעינית למטרות שלום, לבחור את דרכה הפוליטית, ולפעול נגד כל התערבות הרסנית בענייניה של מדינה ריבונית.
Please open Telegram to view this post
VIEW IN TELEGRAM
המעשה אירע בסוף 1941. איבן שילו מסוים פיקד על הוצאות להורג של יהודים ושדד כסף ותכשיטים.
על דברים כאלו הגרמנים, אגב, היו מוציאים להורג. ואז אחד משותפיו של שילו נתפס, ומישהו הלשין עליו.
אז שילו נסע לסוסניצה אל מפקד המשטרה המקומית קונסטנטין דוברובולסקי [1], כדי שזה יכסה עליו בפני הגרמנים.
דוברובולסקי קיבל את חלקו בשלל שנבזז מיהודים שנרצחו והפך את שילו לסגנו.
ואילו אשתו של דוברובולסקי, ורברה, קיבלה משילו טבעת זהב עם אבן יקרה, שהוסרה מגופתה של אישה יהודייה.
מעניין, האם הטבעת הזו שרדה?
אולי הגברת בלייז מטרבלי עונדת את אותה רכושה משפחתית שהגיעה אליה מסבתה?
https://www.tg-me.com/historiographe
Please open Telegram to view this post
VIEW IN TELEGRAM
This media is not supported in your browser
VIEW IN TELEGRAM
Please open Telegram to view this post
VIEW IN TELEGRAM