מעניין לכמה חברי קבינט שיש להם אומץ להצביע בעד ההסכם עם לבנון, יש גם אומץ לעבור עם בני משפחתם לגור בקריית שמונה או במטולה
סורי על השעה, אבל אתם חייבים לשמוע מה הולך פה – פשוט בית ז****. הסיפור של רפאל אדנה ז”ל, הילד בן ה-4 שנהרג בנתניה, אולי שמעתם עליו, אולי לא – בגלל כל המלחמה שהשתלטה על הכותרות – אבל מה שקורה עכשיו בבתי המשפט פשוט הזוי. ממליץ לכולם לחפש את הדברים בגוגל.
רפאל נדרס למוות. קודם כל, בהתחלה חשדו באישה שהיא בעלת הרכב, ואפילו התחילו לדבר על מעורבות שלה בתאונה, רופאה משהו. ואז, פתאום, המוקד עבר לאם, בת שמונים או משהו כזה, והאשמה הועברה אליה לכאורה.
עכשיו, לאחר כל הסיפור המתוקשר בהגזמה, אני לא שופט ולא יודע, אבל בשבוע שעבר, עלתה להעיד מישהו מטעם ההגנה, והעדות שלה מפלילה לכאורה את הבת, והאנשים באולם חגגו, מהצד של הילד ז״ל, ומחאו כפיים וכו’, ואז גילו שהדברים שלה פשוט נמחקו לגמרי מהפרוטוקול, בו לא צוין כי חברתה של הנאשמת קרול פסלר (בת השמונים או משהו כזה) העידה שמי שנהגה, לכאורה, בעת התאונה היתה בתה היידי (מה שטענו בני משפחתו של רפאל ז”ל ונוספים).
תהיו איתי. למרות התיק “המתוקשר”, לאחר מכן פורסמה הקלטה מהדיונים שבה שומעים את הנוכחים מהצד של רפאל אדנה ז”ל פשוט חוגגים בצעקות באולם בית המשפט - ואז זה הם גילו שזה לא הופיע בכלל בפרוטוקול!!
חברים, איפה אנחנו חיים? ילד בן 4 מת, המשפחה שלו מרוסקת, ובית המשפט, שאמור להיות המקום הכי שקוף וצודק, נותן לדברים כאלה לקרות?
עדות שמפלילה אולי כן או לא - נעלמת. פרוטוקול מתוקן. התנהגות כזו באולם. איך אפשר לסמוך על המערכת? משפחת אדנה, שמתמודדת עם האובדן הכי קשה שיש, נאלצת עכשיו להילחם גם על חקר האמת וגם מול מערכת משפטית שנראית כאילו היא פועלת הפוך מכל מה שהיא אמורה לייצג.
זה לא רק עליהם. זה על כולנו. כשפרוטוקול , או משפטים מסוימים פשוט נמחקים, זה פוגע באמון של כולנו. אם אפשר לעשות את זה היום בתיק כזה מתוקשר, זה יקרה שוב מחר, וזה יפגע בכל אחד מאיתנו.
רפאל אדנה בן ה-4 ז”ל כבר לא איתנו, אבל המאבק הזה הוא בשבילו – ובשבילנו. חייבים שיהיה צדק אמיתי, לחשיפה מלאה של כל מה שקרה, ולחקירה שתוודא שהאמת יוצאת לאור.
שוב, למרות הסיפור המתוקשר. על פי הפרסומים, בבית המשפט לתעבורה העלימו לכאורה חלק משמעותי מעדות של אחת העדות. כן, מה שאתם שומעים. בכל אופן, סיפור מורכב, חפשו בגוגל ונסו לא להזדעזע
רפאל נדרס למוות. קודם כל, בהתחלה חשדו באישה שהיא בעלת הרכב, ואפילו התחילו לדבר על מעורבות שלה בתאונה, רופאה משהו. ואז, פתאום, המוקד עבר לאם, בת שמונים או משהו כזה, והאשמה הועברה אליה לכאורה.
עכשיו, לאחר כל הסיפור המתוקשר בהגזמה, אני לא שופט ולא יודע, אבל בשבוע שעבר, עלתה להעיד מישהו מטעם ההגנה, והעדות שלה מפלילה לכאורה את הבת, והאנשים באולם חגגו, מהצד של הילד ז״ל, ומחאו כפיים וכו’, ואז גילו שהדברים שלה פשוט נמחקו לגמרי מהפרוטוקול, בו לא צוין כי חברתה של הנאשמת קרול פסלר (בת השמונים או משהו כזה) העידה שמי שנהגה, לכאורה, בעת התאונה היתה בתה היידי (מה שטענו בני משפחתו של רפאל ז”ל ונוספים).
תהיו איתי. למרות התיק “המתוקשר”, לאחר מכן פורסמה הקלטה מהדיונים שבה שומעים את הנוכחים מהצד של רפאל אדנה ז”ל פשוט חוגגים בצעקות באולם בית המשפט - ואז זה הם גילו שזה לא הופיע בכלל בפרוטוקול!!
חברים, איפה אנחנו חיים? ילד בן 4 מת, המשפחה שלו מרוסקת, ובית המשפט, שאמור להיות המקום הכי שקוף וצודק, נותן לדברים כאלה לקרות?
עדות שמפלילה אולי כן או לא - נעלמת. פרוטוקול מתוקן. התנהגות כזו באולם. איך אפשר לסמוך על המערכת? משפחת אדנה, שמתמודדת עם האובדן הכי קשה שיש, נאלצת עכשיו להילחם גם על חקר האמת וגם מול מערכת משפטית שנראית כאילו היא פועלת הפוך מכל מה שהיא אמורה לייצג.
זה לא רק עליהם. זה על כולנו. כשפרוטוקול , או משפטים מסוימים פשוט נמחקים, זה פוגע באמון של כולנו. אם אפשר לעשות את זה היום בתיק כזה מתוקשר, זה יקרה שוב מחר, וזה יפגע בכל אחד מאיתנו.
רפאל אדנה בן ה-4 ז”ל כבר לא איתנו, אבל המאבק הזה הוא בשבילו – ובשבילנו. חייבים שיהיה צדק אמיתי, לחשיפה מלאה של כל מה שקרה, ולחקירה שתוודא שהאמת יוצאת לאור.
שוב, למרות הסיפור המתוקשר. על פי הפרסומים, בבית המשפט לתעבורה העלימו לכאורה חלק משמעותי מעדות של אחת העדות. כן, מה שאתם שומעים. בכל אופן, סיפור מורכב, חפשו בגוגל ונסו לא להזדעזע
This media is not supported in your browser
VIEW IN TELEGRAM
מה אחי? ברהנו שואל
הזוי שרגע לפני שנמלט מסוריה, אסד בחר לחסל את היועצת הבכירה שלו במקום את אלבומי התמונות המשפחתיים
Forwarded from חדשות חיפה והקריות
מותה של לינוי שלומי ז”ל: המשפחה מטילה אחריות על רמב”ם ודורשת תשובות
**
לינוי שלומי, חיילת בת 20 מקריית אתא, הלכה לעולמה בנסיבות טרגיות לאחר שהתלוננה על כאבי גרון, קיבלה טיפול רפואי, ולבסוף נפטרה כעבור ימים אחדים. מותה הפתאומי זעזע את משפחתה, שמעלה טענות חמורות על רשלנות בטיפול שקיבלה בבית החולים רמב”ם, לשם פנתה במצבה הקשה.
על פי וואינט, לדברי המשפחה, לינוי הגיעה בתחילה למרפאה צבאית, שם קיבלה אנטיביוטיקה ונשלחה לביתה. כשהכאבים החמירו, הגיעה לרמב”ם, אך לטענת המשפחה, הטיפול היה לקוי והתעלם מתסמינים שהצביעו על מצב חמור בהרבה. “היו נורות אזהרה ברורות בבדיקות שלה – ערכי כדוריות הדם היו נמוכים – אבל אף אחד לא התייחס”, סיפרה האם, לימור שלומי.
המשפחה מציינת שביקשה להעביר את לינוי לבית החולים הדסה עין כרם באמצעות מסוק פרטי, בשל חשש מהחמרת מצבה, אך רמב”ם סירב לכך והתעקש על העברה באמבולנס. “זה היה מחדל עצום”, אמר הדוד אור זמר, “נסענו עם ילדה במצב קריטי באמבולנס במקום במסוק, והיא קרסה בדרך. זה לא מתקבל על הדעת”.
ע״פ הדיווח בוואינט, בהגעתה להדסה, הרופאים גילו שלינוי סובלת מדימום מוחי חריף – ממצא שסתר את ההערכות ברמב”ם, שם סברו שמצבה מצריך השתלת כבד. “ההתנהלות שלהם נראית כאילו נעשתה על אוטומט, בלי רגישות או הקשבה למצבה של לינוי או למשפחה”, אמר זמר בכאב.
במשפחה דורשים כעת תשובות ברורות: “איך ילדה עם כאב גרון מגיעה למצב כזה? עד היום לא נמסרה לנו סיבת המוות הרשמית”, אמרה האם בדמעות. “המערכת הרפואית כשלה כאן – מבית החולים הצבאי ועד רמב”ם. לינוי ביקשה עזרה, ומה שקיבלה היה רחוק מלהיות מספק”.
סיפור מותה של לינוי מעלה שאלות קשות על הטיפול הרפואי שקיבלה ועל ההתנהלות של המערכת כולה. המשפחה, שעדיין מנסה להבין את השתלשלות האירועים, קוראת לבדק בית ולחקירת המקרה לעומקו.
@haifakrayotcom
**
לינוי שלומי, חיילת בת 20 מקריית אתא, הלכה לעולמה בנסיבות טרגיות לאחר שהתלוננה על כאבי גרון, קיבלה טיפול רפואי, ולבסוף נפטרה כעבור ימים אחדים. מותה הפתאומי זעזע את משפחתה, שמעלה טענות חמורות על רשלנות בטיפול שקיבלה בבית החולים רמב”ם, לשם פנתה במצבה הקשה.
על פי וואינט, לדברי המשפחה, לינוי הגיעה בתחילה למרפאה צבאית, שם קיבלה אנטיביוטיקה ונשלחה לביתה. כשהכאבים החמירו, הגיעה לרמב”ם, אך לטענת המשפחה, הטיפול היה לקוי והתעלם מתסמינים שהצביעו על מצב חמור בהרבה. “היו נורות אזהרה ברורות בבדיקות שלה – ערכי כדוריות הדם היו נמוכים – אבל אף אחד לא התייחס”, סיפרה האם, לימור שלומי.
המשפחה מציינת שביקשה להעביר את לינוי לבית החולים הדסה עין כרם באמצעות מסוק פרטי, בשל חשש מהחמרת מצבה, אך רמב”ם סירב לכך והתעקש על העברה באמבולנס. “זה היה מחדל עצום”, אמר הדוד אור זמר, “נסענו עם ילדה במצב קריטי באמבולנס במקום במסוק, והיא קרסה בדרך. זה לא מתקבל על הדעת”.
ע״פ הדיווח בוואינט, בהגעתה להדסה, הרופאים גילו שלינוי סובלת מדימום מוחי חריף – ממצא שסתר את ההערכות ברמב”ם, שם סברו שמצבה מצריך השתלת כבד. “ההתנהלות שלהם נראית כאילו נעשתה על אוטומט, בלי רגישות או הקשבה למצבה של לינוי או למשפחה”, אמר זמר בכאב.
במשפחה דורשים כעת תשובות ברורות: “איך ילדה עם כאב גרון מגיעה למצב כזה? עד היום לא נמסרה לנו סיבת המוות הרשמית”, אמרה האם בדמעות. “המערכת הרפואית כשלה כאן – מבית החולים הצבאי ועד רמב”ם. לינוי ביקשה עזרה, ומה שקיבלה היה רחוק מלהיות מספק”.
סיפור מותה של לינוי מעלה שאלות קשות על הטיפול הרפואי שקיבלה ועל ההתנהלות של המערכת כולה. המשפחה, שעדיין מנסה להבין את השתלשלות האירועים, קוראת לבדק בית ולחקירת המקרה לעומקו.
@haifakrayotcom