דימונה.
משפחתו של לוחם השיריון אסף זמיר ז״ל היא ארץ ישראל היפה והטובה.

האבא ירדן שרת בגולני ואח״כ צמח בשורות מג״ב, והאמא הנפלאה מירי אשת חינוך.
האחות הגדולה רותם, והקטנה גפן, ובאמצע - נפער חור ענק עם נפילת אסף בעזה.

יש המון מה לספר על אסף, על צניעותו, הדרך ארץ שלו, והשמחה שלו לשרת בשיריון.

אך אביא רק דבר אחד שרותם סיפרה לי:
״אסף היה מקיים בצורה מלאה את מצוות ״כבד את אביך ואת אימך״.
אני לעתים הייתי מתווכחת עם ההורים, אבל אסף ידע להכיל את הכעס או התסכול, ותמיד עשה בשמחה כל מטלה ובקשה שלהם.
לקחתי על עצמי ללמוד מאחי הצעיר כיבוד הורים״.

לזכרו של אסף אולי ניקח על עצמנו כולנו קצת יותר כיבוד הורים.

מירי, ירדן, רותם וגפן אהובים,
נזכור את אסף שלכם💔🇮🇱

מושב עזר.
יאיר אליהו ז״ל היה מאושר ממש בתפקידו בהנדסה
קרבית כמפעיל באגר בהריסת מבני מחבלים בעזה.

אבא שלו יניב סיפר שממש ביקש ממפקדיו להטיל עליו כל משימה שיש, כדי שיתמקצע ויתרום.

לצד אותה נחישות, הוא היה גם נשמה טובה.
כשהוא עבד לפני הגיוס במכולת במושב, הוא כל יום הביא פירות לאשה זקנה שגרה לבדה, וישב איתה ושוחח איתה.

בן לחוה ויניב, אח בכור לעידו, ולמיכל הקטנה והמאד חמודה (שהפכה להיות אוהדת שרופה של הפועל בזכות אחיה הבכור).

יהי זכרו ברוך.