שיחה עם נשות מילואימניקים.
הזמנתי אלי הביתה את יעל, נופר, הילה, כוכי לילך ורותם שכבר למעלה משנה הבעלים שלהן מגוייסים.

זר לא יבין, אך עלינו לנסות בכל זאת.
צפו.

‏לעם של אריות יש הנהגה חולה ומוטרפת.
‏אני פונה לחיילים שלנו בכל הגזרות: אל תאבדו מיקוד מול האויב.
‏אתם תשמרו עלינו, ואנחנו, הציבור, נדאג לשמור עליכם.
‏לא להתייאש: השינוי בדרך!

A pogrom is taking place in Amsterdam.
I call upon the Dutch Authorities to ACT NOW!

השר וחבר הכנסת מיכאל (מיקי) איתן ז״ל הלך לעולמו.
זכיתי להכירו כמשרת ציבור אכפתי מכל אזרח, כאיש ימין בעל עקרונות ודרך ארץ, כפרלמנטר חד, וכבן אדם.
חבר כנסת שמביא כבוד והדר לשליחות.
רוני טרופר הוא העוזר והנהג שלי, שירת לצדו של מיקי שנים רבות וכתב הספד מרגש זה:
**
מיקי היקר, מכובדי כולם,
אני רוני, יצאה לי המזל להיות יד ימינו של מיקי במשך 25 שנים, התחלתי כנהג וסיימתי כראש מטה שר.
אבל בעיקר- מיקי היה לי כאב שני.

המחשבה לדבר על מיקי בלשון עבר היא בלתי נתפסת ובכלל, קשה כל כך העובדה שאינו איתנו עוד.

באופן אישי, אני מרגיש כאילו הזמן נעצר מלכת, עוד באותו בוקר מוקדם של יום שישי האחרון. בוקר בו ראיתי שיחה נכנסת מקרין, עוד לפני שהרמתי את הטלפון הייתה לי הרגשה לא טובה שהקשתה עלי לענות וברגע שעשיתי זאת, קיבלתי את הבשורה הקשה מכל.

כבר בפתח הדברים חשוב לי להביע בפני הנוכחים המכובדים, מי היית עבורנו, עבורי ועבור אנשי המקצוע שזכו ללוות אותך בחייך המקצועיים והאישיים, לעבוד איתך ולהיחשף לקסם שלך, ולטוב ליבך.
את היום הראשון שלי בעבודה עם מיקי, אני אף פעם לא אשכח. הגעתי לביתו כאן בכוכב יאיר, עוד כשהייתי בחופשת שחרור מהצבא. חבר כנסת שחיפש באותה תקופה נהג למספר חודשים בלבד.
כל כך התרגשתי, לא ידעתי למה לצפות. בכל זאת, מדובר היהבחבר כנסת מוערך שלאנשים בגיל שלי לא הייתה את ההזדמנות בכלל לפגוש.

חשבתי שאתקל באדם קשוח, קריר, עם חליפה ויועץ או עוזר שמלווים אותו לכל מקום. כל כך חששתי להיכנס לביתו, עד שאזרתי אומץ ואמרתי שמה שיהיה יהיה.
אחרי כמה דפיקות בדלת, שמעתי את מיקי צועק לעברי ואומר"פתוח, תכנס ושב במטבח", נכנסתי רועד כולי ורק חיכיתי שיגיע. כעבור מספר דקות מיקי הגיע. יחף, עם גופיה לבנהומכנסיים קצרים. ממלמל לעברי: "שלום, תרצה משהו לשתות?"
לרגע היססתי, לא הבנתי מי זה האדם הזה שמציע לי לשתותועניתי שכן. בתמימותי שאלתי מתי מיכאל איתן יגיע? מיקי הסתובב אלי ואמר לי בחצי חיוך: "אני מיכאל איתן".
נהייתי חיוור, והבנתי שזה האדם שאיתו אני רוצה לעבוד. באותה סצנה קצרה הבנתי למעשה מי זה מיקי.
שנים אחר כך, כשמיקי היה שר, כל בוקר נכנס למשרד בכנסת (הוא לא הסכים לקבל לשכה של שר) ודבר ראשון הציע קפה לכולם. אם מישהו סרב הוא היה משכנע- "יש לך הזדמנות נדירה לשתות קפה של אמן הקפה".
אבל אז, בשיחת ההיכרות הראשונה בינינו, הוא ישב מולי ושאל אותי-
האם יש לי בעיה לעבוד שעות מרובות?
כמובן שהשבתי בשלילה וכך למעשה ביליתי עם מיקי את רוב שעות היום. לכל מקום שמיקי היה הולך, הייתי איתו. כל כך נהנתי, לא משנה איפה היינו ומה עשינו, תמיד היה כל כך כייף, למדתי ממך המון, שימשת לי לדוגמא, והיית אדם מעורר השראה.
סיפורים וחוויות רבות אפשר לספר עליך, על הדרך שלך ועל אופי העבודה איתך.
לא תמיד היה פשוט, לילות ארוכים, הרצון שלך "לשלמות", ושהכל יתקתק ללא פשרות.
אם אזרח היה מתקשר אליך באמצע הלילה כי היה חייב שתעזור לו מאחר ונתקל בבעיה מול הרשויות בקשר לילדיו, היינו מוצאים את עצמנו נוסעים לתל אביב בלילה לסייע בכל מה שניתן.
לא משנה איזה יום היה, מה הייתה השעה, כמה קשה עבדנובאותו היום, תמיד היית נכון לעזור, לסייע במה שניתן. היית כל כך נגיש, טוב לב ודאגת להזכיר לי בכל רגע ודקה שיש לך תפקיד כנבחר ציבור.
למרות שהייתה ח"כ ושר, ("השר המפואר", ככה היית קורא לעצמך בצחוק) האנשים ה"שקופים" תמיד היו ראשונים בסדר העדיפויות שלך. עובדי אחזקה בכנסת ידעו שהדלת שלך תמיד פתוחה לכל דבר. לא מזמן ניגשה אלי בכנסת עובדת ניקיון שהפכת את העולם כדי לעזור לה להעלות ארצה מאתיופיה את אמה ואת אחותה. כמה היא הודתה לך. יש עוד מאות אנשים כאלו שנחקת בלבם, כי אף פעם לא שכחת מה זה להיות שליח ציבור.
גם בזמנים הכי לחוצים של הפריימריז כשהיינו ממהרים להגיע לפגישה עם קבוצה גדולה של פעילים עצרת בדרך כי ראית אישה חסרת אונים שעברה תאונה. למרות שהיו שם אנשים רבים, רצת לשם ובשניה אחת עשינו פרסה כדי ללוות את הנהגת לבית החולים ברכב שלך. למרות שהיה מי שיעזור וציינתי בפניך שאנחנו נאחר, הסתכלת עלי בחיוך יוצא הדופן שלך ואמרת לי שכולם יבינו ויחכו לנו. ואנחנו נגיע מהר יותר לבית החולים.
בפעם אחרת עצרת רכב ממוגן שנסענו בו בדרך לסיור בשומרון, כי ראית משאית שתהפכה, וקפצת לתוכה, פיזית, כדי לחלץ משם אנשים.
ויש גם את הסיפור המוכר על הגנב שרדפת אחריו בדרום תל אביב, רצת כמו משוגע, ותוך כדי מרדף ניסית לשכנע אותו שיזרוק את התיק ויברח משם.
בסוף הוא נפל ואתה אחזת אותו עד שהגיעו שוטרים.
מיקי האהוב, זו באמת טעימה קצרה מהאדם שהיית. אני יודע שלא היית מרגיש בנוח עם זה שאני עומד פה ומשבח אותך. אדם צנוע היית ובכל זאת, חשוב לי להראות שתמיד לצד איש העבודה שהיתה לא שכחת להיות אנושי.

מתפקיד של נהג לתקופה קצרה בלבד, הפכתי במשך השנים,25 ליתר דיוק, לעבוד איתך צמוד בעבודה משותפת נתת לי לבצע את כל התפקידים שיש בלשכה וכאשר התמנית לשר מינית אותי בלי לשאול ובלי לחשוב פעמיים לראש המטהשלך.
כשאמרתי לך שאולי זה קצת גדול עלי, אתה כהרגלך זרקת לי משפט שאני לעולם לא אשכח ואמרת לי: "רוני, האם אתה יודע מה ההבדל בין שר להר?", עניתי לך ש"לא". ואתה השבת: "ככל שאתה מתקרב להר הוא גדל וככל שאתה מתקרב לשר הוא קטן..." והוספת שאני יכול לעשות את התפקיד הזה, שהוא "קטן" עלי ושיש בי את היכולות. תמיד האמנת בי, העצמת אותי וידעת מה הדבר הנכון להגיד בזמן הנכון.
כל מה שנתת לי מיקי ולימדת אותי נשאר איתי והולך בכל רגע ודקה ביום שלי ואני בטוח שכך היה עם כל מי שעבדת איתו. לפעמים אני מוצא את עצמי בכל מיני סיטואציות יומיות תוהה מה היית אומר ומה היית עושה. הביטחון והאמונה שהענקת בצוות שעבד איתך היו ראויים להערצה.
מיקי, היית לי לאב שני ואני לך כבן.
הצניעות שלך, היושר, האכפתיות, הכבוד שנתת לצוות העובדים מגדול ועד קטן ולכל אדם, לא משנה מי ומה הוא היה,לנצח ילוו את כולנו.
היית דמות ראויה להערצה, כזה שרוצים להיות כמוהו. אנירוצה לבקש ממך סליחה על זה שלא יצא לנו להיפגש הרבהבתקופה האחרונה, אבל אני יודע, עמוק בלב שלי, שידעת שגם אם אנחנו רחוקים פיזית אנחנו תמיד קרובים בנפש. חיית חיים ארוכים ומלאים, לצד קריירה מרשימה, בנית משפחה לתפארת.
רוחלה, קרין, תודה לכם על כך שנתתם לי להרגיש חלקמהמשפחה שלכם.
אלה, יפעת ואליש תמיד נתתם לי להרגיש כמו אח גדול שלכן.אני עדיין זוכר את השיר שאליש כתבה עלי. ואני מזכיר לכם שאני כאן תמיד לשרותכם ומשתתף בצערכם על האובדן הגדול.

מיקי, אני בטוח שאתה במקום טוב שם למעלה, שומר עלינו וגאה בנו. אני מבטיח לך שלא אשכח אותך לעולם ותמיד אבל תמיד אשאף להיות כמוך ולהיזכר בחוכמת החיים שלך, שדאגת להעביר לי יחד עם ביטחון עצמי. מי ומה שאני היום זה הכל בזכותך.
חור גדול נשאר בי מיקי, חור שיהיה לי קשה למלא, עשרות השנים שהיינו יחד צמודים לנצח יישארו בזיכרוני.
אני גאה לעמוד כאן ולומר בגאווה שהייתי יד ימינו של האדם הכי ענק ומדהים שיש, מילים לא יוכלו לתאר את כל מי ומה שהיית עבורי.

יהיה זכרך ברוך מיקי,
אוהב אותך וכבר מתגעגע, עוזרך המסור והנאמן, לנצח, רוני של מיקי.